פורים — חג המסכות והנס: סיפור, מנהגים, שולחן

על החג

כשהנסתר נגלה

פורים (פּוּרִים — «גורלות») נחוג בי״ד באדר, בשלהי החורף. הוא מציין את הצלת יהודי האימפריה הפרסית ממזימת המן — המאורעות המסופרים במגילת אסתר.

שם החג מן «פור», גורל: המן הטיל אותו כדי לבחור את יום אבדן היהודים. אך הכול נהפך — «ונהפוך הוא»: מה שנועד לרעה היה לישועה, ויום אבל היה ליום שמחה.

פורים הוא חג של נס נסתר. במגילת אסתר לא מוזכר שם ה׳ אף פעם: הישועה הגיעה דרך שרשרת של «מקרים». מכאן המסכות והתחפושות — תזכורת שמאחורי השגרה מסתתרת כוונה.

באזרבייג'אן

פורים באזרבייג'אן

אזרבייג'אן היא ביתה של אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם ובעלת מסורת ארוכה של סובלנות בין-דתית. את פורים חוגגים כאן ברעש ובשמחה: במגילה קוראים בבתי הכנסת של באקו וקובה, ילדים מתחפשים והמשפחות מחליפות משלוח מנות.

מקום מיוחד שמור לקרסנאיה סלובודה (קירמיזי קסבה) שליד קובה — אחד המקומות המעטים בעולם שבהם חיים יהודי ההרים בריכוז. סיפור אסתר, המתרחש בפרס, קרוב במיוחד ליהודי ההרים על שורשיהם האיראניים העתיקים ושפת הג'והורי.